רעיית צאן - רועה הצאן כמנהיג

ההיסטוריה של רעיית הצאן על קצה המזלג

עוד משחר ההיסטוריה נחשבת רעיית צאן לאחד המקצועות העתיקים ביותר בעולם. כולנו זוכרים את הסיפור התנ"כי של קין והבל – קין היה חקלאי ואילו הבל היה רועה צאן. המתח בין האחים ממשיך לאורך כל ההיסטוריה, בין עובד האדמה לבין רועה הצאן ועל כך בהמשך.
על פי המדע הגיע המקצוע לעולם בזמן המהפכה החקלאית של התקופה הניאוליתית, לפני כ-12000 שנים, במעבר שבין חברות ציידים – לקטים לחברות חקלאיות בעלות יישובים קבועים. יחד עם תהליך זה החל האדם לראשונה לביית בעלי חיים, כלומר – במקום לצוד בעלי חיים פשוט לגדל אותם אצלו. תהליך זה התרחש באופן מדורג ולא בבת אחת.

סדנת גיבוש רעיית צאן

רועה הצאן בתנ"ך

כאמור, רועה הצאן הראשון המוזכר בתנ"ך הוא הבל, בנו של אדם הראשון. אנו מכירים כי גם אבות האומה הלכו עם צאנם בארץ: אברהם נפרד מלוט בגלל מריבות בין רועי הצאן שלהם, בני יעקב רועים את הצאן בין חברון לעמק דותן, אותם בני יעקב מעידים בפני פרעה כי "רעה צאן עבדיך גם אנחנו גם אבותינו" (בראשית מז', ג').
ביציאת מצרים יוצאים גם צאן ובקר רבים: "צאן ובקר מקנה כבד מאוד" (שמות יב', לח'). עם צאן זה נודדים בני ישראל במדבר במשך ארבעים שנים. 

היכן רועים את הצאן?

בימינו משמש הביטוי 'מדבר' לתיאור אזור יבש בו יש מעט גשמים ומים הם מצרך נדיר. אך עיון במקורות ישראל העתיקים מלמד כי בעבר שימש הביטוי מדבר למקום בו היו רועים את הצאן. דוגמא בולטת לכך היא פירושו של רבי דוד קמחי (הרד"ק) על הפסוק "כעדר בתוך הדברו" (מיכה ב', יב'): מקום מרעה הבהמות ייקרא מדבר, בין סמוך לעיר בין רחוק מן העיר. לפיכך אמר "ורעו כבשים כדברם" (ישעיהו ה', יז')…
כלומר, הביטוי 'מדבר' שימש בעבר במשמעות שונה מהיום. 

רעיית צאן

מה הבעיה להיות רועה צאן?

לכאורה אין בעיה להיות רועה צאן. אך כל מי שהתנסה ברעיית צאן יודע כי קצת להשתלט על עדר כבשים: אמנם הרועה רוצה שהעדר ימשיך על השביל עד לאזור המרעה, אך בשולי הדרך יש שדה חיטה שנראה ממש טעים….
חז"ל פיתחו לעיתים יחס שלילי כלפי הרועים. במסכת בבא מציעא מובא בשם רב יהודה: "סתם רועה פסול". ומבאר לנו רש"י: רועה אפילו לא הועד עליו שגזל פסול לעדות – דסתמיה (מן הסתם) גזלן הוא שרועה בהמותיו בשדות של אחרים. 
עדות נוספת מופיעה בבבא קמא פ', ע"א: "אמר רבי ישמעאל מבעלי בתים שבגליל העליון היו בית אבא. ומפני מה חרבו? מפני שהיו מרעין בחורשין ודנין דיני ממונות ביחיד. ואף על פי שהיו להן חורשין סמוך לבתיהם, שדה קטנה היתה ומעבירין דרך עליה".
מכאן כי הרועה היה פסול לעדות מפני שנחשד על הגזל, ורכושו חשוד כי גנוב הוא. 

רועה הצאן כמנהיג - הצד השני של המטבע

עד עכשיו הבנו כי רועה צאן הוא מקצוע בעייתי מאוד. אך ישנו צד נוסף למטבע – דמות הרועה כמנהיג.
מנהיגי האומה הומשלו לרועים, ואפילו הבורא בכבודו ובעצמו. מדוע?
רועה הצאן נדרש לגלות אחריות רבה כלפי הצאן. המדבר יכול להיות מקום מסוכן: מחסור במים, חיות רעות, גזלנים ועוד. על דוד המלך נאמר במזמור עח' "ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאות הצאן". לאחר שדוד עמד במבחן רעית הצאן, נמצא הוא ראוי לרעות את צאנו של הבורא – הוא עם ישראל. 
סיפור ידוע נוסף המיוחס לדוד המופיע בבראשית רבה הוא על סדר הוצאת העדר למרעה. בתחילה היה דוד מוציא את הטלאים הקטנים, לאחר מכן את הקטנים, ובסוף את הצעירים והחזקים. ומדוע? הקטנים יאכלו את העשב הרך, הזקנים את הבינוני והצעירים את הקשה – כל אחד לפי יכולתו וללא דחיפות. החמלה וההתחשבות אותם הפגין דוד כלפי הצאן סימן אותו כמנהיג ראוי לעם ישראל.

רועה צאן

אז להיות או לא להיות (רועה צאן)?

כיום מקצוע רעיית הצאן פחות נפוץ מבעבר. כמה אנשים המגדלים כבשה או שתייים אתם מכירים?
אך עקרונות רעיית הצאן נותרו ללא שינוי, וגם מאפייני התנהגות הרועה לא השתנו: איך אני מתייחס לעדר? איך אני מתייחס לסביבה? האם אני מתחשב באחרים?
בחוות הנקודה הכפרית תוכלו לחוות סדנת רעיית צאן ממש כמו פעם. הפעילות מתבצעת בסגנון של סדנת ODT מתקדמת, בה נעבוד על גיבוש קבוצתי, תקשורת בינאישית, ביטחון עצמי, דינמיקה קבוצתית ועוד.

מה במאמר?

דילוג לתוכן